המדוזות ואנחנו

נזקים שהמדוזות גורמות לאדם:

פגיעה פיסית - צריבת המתרחצים והמשתמשים בים.

פגיעה בתיירות – הרחקת הנופשים מהחופים בעת נחילים ולעתים מתוך פחד מובנה מהים בשל מדוזות. מחקר בישראל מצא כי הנזקים שנחילי מדוזות גורמים לתיירות בתל אביב בשל ביטול הגעה לחוף נאמד בכ- 10 מיליון יורו בשנה.

במתקנים ימיים כגון תחנות כוח ומתקני התפלה – סתימת פתחי יניקת המים או חדירה אל המערכות וייקור תהליכי הפקת האנרגיה וההתפלה, מה שמהווה פגיעה רוחבית במשק.

בענף הדיג – פגיעה בדגה עקב תחרות עם דגים וטריפת דגיגים וביצים על ידי המדוזות, וכן פגיעה ישירה עקב סתימת רשתות דיג ופגיעה בציוד הרמה ובדייגים.

בחקלאות הימית – סתימת רשתות, הפרעה לעובדים ופגיעה בדגים בכלובים.


תרומת האדם לעליה בכמות המדוזות 

שינויים רבים המתרחשים בסביבה החופית הקשורים לפעילות האדם עשויים להוביל להעדפה של מדוזות ובעלי חיים ג'לטיניים בסביבה הימית על פני דגים ובעלי חיים נוספים. סביר להניח כי שילוב של מספר גורמים יחד עשוי להביא לכך. על כן, על מנת לשמור שאוכלוסיות המדוזות לא ייצאו משיווי משקל וימלאו את הים, עלינו לשמור על הסביבה הימית מזיהום. ההשערות הנפוצות ביותר בקרב החוקרים הן:

מבנים ימיים ופסולת מוצקה - מאפשרים מקומות נוספים להתיישבות השלבים הישיבים של המדוזות.
העתרת הים בחומרי דשן מחקלאות ושפכים והגברת זמינות המזון מגדילים את סיכויי הצלחתן של מדוזות בים.
פלישת מינים - פתיחת נתיבי פלישה מביאה להגעת מינים חדשים של מדוזות מאזורים אחרים ומסייעת להתפשטותן.
דיג יתר - דיג בכמות גדולה מדי של בעלי חיים שמתחרים עם המדוזות על משאבי המזון. 
פגיעה בטורפים טבעיים של המדוזות כגון צבי ים ודגים.
שינוי אקלימי - עשוי להשפיע במידה ניכרת על תהליך הרבייה של המדוזות. למשל התחממות המים תיטיב עם מינים טרופיים.

המדוזות הן חלק ממארג המזון ומהטבע הימי

למדוזות חלק חשוב במארג המזון הימי. הן "מנקות" את הים מפלנקטון, משמשות מזון לבעלי חיים רבים כגון דגים וצבי ים, וכאשר הן מתות שוקעות לקרקעית הים הן מביאות איתן חומרי תזונה וגם מסייעות בסילוק פחמן מן הים, מה שמקטין את התחממות כדור הארץ ואת החמצת מי האוקיינוסים. בנוסף מדוזות מהוות בית גידול חשוב לשלבי החיים הצעירים של מספר מיני דגים.

שימוש במדוזות לטובת האדם:

למרות היקף הנזקים והירתעות של רוב בני האדם ממדוזות, אוכלוסיות מסוימות בעולם, בעיקר באסיה, מנצלים בעל חיים זה כמשאב כלכלי רווחי. סביב משאב זה מתפתחת עד היום תעשיה רחבה המשתרעת על תחומים שונים, ביניהם: ענף המזון, ביו-טכנולוגיה, רפואה, תיירות, טיפוח וקוסמטיקה, דיג ואפילו טיפול בשפכים.

1. מזון

באסיה החלו להכניס את המדוזות לתפריט הגסטרונומי כבר לפני 1,700 שנה והן שימשו למאכל בעיקר באירועים מיוחדים כגון חגים וחתונות. גם כיום, מדוזות נאכלות בעיקר במזרח אסיה, בעיקר ביפן, סין, מלזיה, קוריאה, טייואן, סינגפור, תאילנד והונג קונג. לפני אכילתה, עוברת המדוזה תהליך עיבוד הכולל את מיצוי המים (ייבוש) בעזרת תערובות מלח שונות כדי להפוך את המרקם ליציב. רוב המדוזות המתאימות למאכל הן מדוזות סוכך מסדרת הריזוסטומות, שהן בעלות דרגת ארס בינונית, ברובן מצפון האוקיאנוס ההודי ומערב האוקיאנוס השקט. בעשורים האחרונים החל להתרחב דיג המדוזות ואף הגיע לארצות ויבשות נוספות בעולם, כגון אוסטרליה, ארה"ב ומקסיקו. תאוצת הענף החלה בעיקר עקב דרישה הולכת וגדלה ביפן ומחירים טובים שהיפנים ואוכלוסיות נוספות באסיה מוכנים לשלם עבורן לצרכי מאכל. מדוזה נחשבת באזורים רבים באסיה כמאכל מזין ואף דיאטטי וחלבון המדוזות נחשב כבעל סגולות מעכבות הזדקנות (אנטי אייג'ינג).

2. סגולות רפואיות

במספר מדינות באסיה משייכים למדוזות סגולות רפואיות רבות להן אין לרב הוכחה מדעית, אך הן מקובלות ברפואה העממית: בסין אכילת מדוזות נחשבת כטובה להתמודדות עם: דלקת פרקים, לחץ דם גבוה, כאבי גב, אולקוס, שיפור העיכול, פתרון לעייפות ותשישות, המרצת זרימת הדם במהלך תקופת הוסת של האישה, הקלה על כל סוג של נפיחות ואף כפתרון קוסמטי לריכוך העור. ברפואה המערבית, תמציות המופקות ממדוזות נמצאו כיעילות כנוגדי חמצון טבעיים, אנטיביוטיקה, ומרפי שרירים. 
בקוריאה אכילת מדוזות משווקת בטלוויזיה ובעיתוני נשים כפתרון יעיל לירידה במשקל ולמראה עור צעיר יותר. באוסטרליה, השאמנים האבורג'ינים ממליצים על אבקת מדוזה יבשה כטיפול בכווית, ולאור המגמה המסתמנת כי שכיחות ותפוצת המדוזות תתפוס תאוצה בשנים הבאות, נראה כי נמשיך למצוא פתרונות יישומיים ויצירתיים לשימוש בהן כמשאב.

3. שימושים נוספים

מדוזות משמשות כחומר גלם לייצור חומרים רבים. ביניהם: קולגן ותרכובות ביולוגיות פעילות לשימושים רפואיים, פולימרים סופגים, ג'לטינים לקוסמטיקה, כחומר דשן לחקלאות, תוסף מזון לדגים בחקלאות ימית ואף לחיות ביבשה. בישראל פותח קרם הגנה נגד שמש שמגן גם נגד צריבת המדוזות, והוא מבוסס על תרכובות שמצויות בהן. בנוסף, בישראל נחקר בשנים האחרונות גם פיתוח של שימוש בריר המדוזות כבסיס לסינון ולכידת חלקיקי פלסטיק קטנים שעוברים במתקני טיהור שפכים ומזהמים את הים.

אקולוגיה של מדוזות

מדוזות הן בעלי חיים חסרי חוליות. הן מהוות חלק מן המערכת האקולוגית הימית. נהוג לכנותן גם יצורים ג'לטינים או חיות מקפא (ג'לי בעברית). המדוזות ברובן שייכות למחלקת מדוזות סוכך הנמצאת במערכת הצורבים, שכוללת בין היתר גם אלמוגים ושושנות ים. כמו כן יש בחופינו גם מסרקניות רבות, ששייכות למערכה משלהן. גופן של המדוזות הסוכך מורכב מפעמון (סוכך) וזרועות, ונמצא בין שתי שכבות מעטפת. הוא מורכב מכ- 95% מים, 4-5% חלבון, ומעט מלחים ומינרלים. רוב המדוזות ניזונות מזואופלנקטון (בעיקר סרטנים ורכיכות זעירים בגוף המים) וכן מדגיגים ודגים קטנים. הטרף נקלע בין זרועות הציד, נצרב ועובר למערכת העיכול. למדוזה אין ריאות או זימים ועל כן היא "נושמת" באמצעות דיפוזיה- מעבר של חמצן מהסביבה דרך השכבה החיצונית של הגוף.


"מדוזות" הינו שם כללי הניתן בדרך כלל למספר מחלקות ביולוגיות שונות של בעלי חיים. נרצה למשל להבדיל בין מדוזות הסוכך  להידרומדוזות, שהן קטנות למדי ולרב לא צורבות וקובומדוזות  - מדוזות קופסא שצריבתן מסוכנת מאד ושאינן נמצאות בישראל בינתיים למזלנו. מלבד המדוזות ישנם גם בעלי חיים ג'לטיניים נוספים נפוצים באזורנו שפחות דומים בצורתם למדוזות, כולל קבוצות הסיפונופורות , המסרקניות, והסלפות. כיום ידועים (בקירוב) כ-190 מינים של מדוזות סוכך,  כ-840 מינים של הידרו-מדוזה, כ- 20 מינים של קובומדוזה, כ-200 מינים של סיפונופורות וכ- 150 מינים של מסרקניות. בים התיכון של ישראל נפוצות בעיקר החוטיות הנודדות ועמן 8 מיני מדוזות סוכך נוספים, 2 מיני מסרקניות ומספר מיני הידרומדוזות, סאלפות וסיפונופורים (ראו "מדוזות בישראל").

בין השאר, קיימים מינים של מדוזות החיות במים מתוקים, ואמנם מדוזות קטנטנות של מים מתוקים נמצאו לאחרונה באזור רמת הגולן במפל האירוסים.

למדוזות השפעה ניכרת על המגוון הביולוגי בסביבה הימית, וחשוב להבין שיש להן גם מקום חשוב משלהן במארג המזון ובאקולוגיה של הים. למשל הן מהוות בית גידול למיני דגים ויצורים אחרים שמתלווים אליהן ויש להן טורפים, ביניהם צבי ים, סרטנים ומספר מינים של דגים.  השפעתן העיקרית על מארג מתבטאת בעיקר בצריכת מזון אינטנסיבית כאשר עובר נחיל מדוזות באזור מסוים בים. שילוב של עובדה זו יחד עם יכולת רבייה אדירה ושרידות גבוהה לתנאים סביבתיים משתנים, מאפשרת את הצלחתן במרחב הימי. השפעתן על הסביבה הימית עדיין דורשת מחקר נרחב, אך נראה כי הינה רבה ועשויה להעיד גם על שינויים אקולוגים גדולים המתרחשים באזורים ימיים נרחבים.

מחזור החיים

למדוזות הסוכך מחזור חיים המורכב משלבים צמודי קרקע ושלבים השוחים בגוף המים. יש להן לרב שתי צורות רבייה: מינית בשלב הבוגר השוחה ואל-מינית בשלב הצעיר הישיב. בתהליך הרבייה המינית מדוזות בוגרות מבצעות תהליך הפרייה המתרחש בגוף הנקבה, בין זרע זכרי לביצים הנקביות. בתום ההפריה הביצים המופרות הופכות לפגיות קטנות ששוחות בגוף המים. הפגיות שוחות לפרק זמן קצר עד שהן מוצאות מצע מתאים להתיישבות. המצע המועדף עליהן הוא קשה ונטול צמדה ימית קודמת, ולכן זיהום בפסולת פלסטית מוצקה ומבנים ימיים מסייעים להתרבותן. לאחר הצמדות הפגיות למצע הן עוברות שינוי ומתפתחות לפוליפים צמודי קרקע, שלהם זרועות צייד וגודלם מילימטרים בודדים. לאחר מכן הפוליפים עוברים חלוקה למעין צלחות קטנטנות שבבוא העת משתחררות לגוף המים ומתפתחות וגדלות למדוזות הבוגרות המוכרות לנו וסוגרות כך את מחזור החיים המיני.

בנוסף לכך, במהלך השלב הישיב, יש לפוליפים מספר מנגנונים להתרבות באופן שאינו מיני, למשל מעין הנצה כמו של דשא. יכולת רבייה כזו מאפשרת להם ליצור מושבות של מיליוני פוליפים בזמן קצר יחסית והצלחה של השלבים הצעירים של המדוזה יכולה לגרום לפריחה מאסיבית של מדוזות בוגרות, גם בפרקי זמן קצרים. הסיבות הגורמות לרבייה להתחיל דווקא בזמן מסוים עדיין אינן ברורות לחלוטין ברוב מיני המדוזות, אך ככל הנראה הן כוללות שילוב בין מספר משתנים סביבתיים כגון טמפרטורה, מליחות, זמינות מזון, זרם ואור.

מערכת הצריבה

מצדה התחתון של המדוזה ומשוליה יוצאות זרועות הציד הנושאות עליהן תאים צורבים. התאים הצורבים נראים כבועה קטנה בה מגולגלת מחט סלילנית ארוכה. הלחץ בתוך התא הצורב מגיע ליותר מ 200 אטמוספירות – כמו במיכל צלילה. ברגע זיהוי כימי של טרף במגע עם זרועות הציד, המחט נורית מהתא הצורב בתאוצה אדירה ומחדירה ארס לגוף הקורבן. קיימים סוגים שונים של תאים צורבים הנבדלים בעצמתם, בגודלם ובצורתם ובסוג ופעולת הארס שבהם.


תאים צורבים משני סוגים (ימין ושמאל), כאשר בשניהם ניתן לראות תאים ריקים ירויים ותאים צורבים שעדיין מלאים ולא נורו וכן את המחטים. (צילום: נעה נקאר, דרור אנג'ל ותמר לוטן)

שינויים באוכלוסיית המדוזות

בישראל ובמספר מקומות נוספים בעולם, ישנה תחושה שחלה עליה באוכלוסיות המדוזות בעשורים האחרונים. למרות שמעולם לא הוכחה עליה עולמית וששינויים (תוספת או גריעה של מדוזות) מתרחשים כל העת במקומות שונים, בישראל ברור למדי כי הופעת החוטית הנודדת בשנות השבעים והתבססותה בנחילי ענק מאז שנות השמונים היוותה אירוע מכונן מבחינה זו. מאחר ואין מספיק מידע משנים עברו לגבי שכיחות המדוזות בים, קשה לחוקרים להוכיח האם אכן קיימת עלייה בכמויות המדוזות. הפרויקט הנוכחי בא לפתור בעיה זו על ידי ניטור קבוע של המדוזות בארצנו. פיסות ידע רבות מתגלות במעקב אזרחי אחר הנחילים. לדוגמא עד לפני שנים בודדות העדויות הצביעו על נחילי מדוזות בעיקר בעונת הקיץ, וכיום אנו מבחינים בנחילי חורף משמעותיים כאשר נוכחות מדוזות בים עשויה להירשם בכל אחד מחודשי השנה. לחילופין, תקופות ארוכות בקיץ נרשמו גם ללא נחילי מדוזות בכלל. נוסף על כך, בחופה הים תיכוני של ישראל, ממשיכים להופיע מינים חדשים של מדוזות ובעלי חיים רבים נוספים במשך השנים, בעיקר עקב מעבר דרך תעלת סואץ, תופעה המכונה "הגירה לספסית" אבל גם מאזורים אחרים בעולם, דרך מי נטל של ספינות. בנוסף, מאז הגעתה מתפשטת החוטית הנודדת מערבה בים התיכון וכיום מופיעים נחילים שלה גם בתורכיה, יוון ואפילו מלטה וטוניסיה.  

קישורים מומלצים


Marine biological laboratory
Sea science
תאים צורבים בויקיפדיה 
The JelliesZone