נצרבתי: עזרה ראשונה

עזרה ראשונה

    1. יש לשטוף היטב את האזור הנגוע במי ים בלבד.

    2. יש להתייחס לצריבה ככווייה - ניתן להשתמש בתכשירים נגד כוויות כגון אלוורה, סילוורול, פניסטיל ודומיהם כדי להקל על הצריבה. לאחר השטיפה במי ים ניתן להשתמש גם בקרח לקירור והרגעת המקום. יש חילוקי דעות בין החוקרים לגבי שימוש בחומץ כנגד צריבות החוטית הנודדת, שהן הנפוצות ביותר אצלנו. האסכולה החדשה טוענת שחומץ אינו מועיל ועלול אף להחמיר את הצריבה.

    3. במקרים הנדירים של הופעת סימפטומים רציניים כגון הקאות, התכווצויות שרירים או קשיי נשימה יש לפנות את הנפגע בהקדם לבית החולים הקרוב. מספר הטלפון של מרכז ההרעלות הארצי ברמב"ם הינו 04-8542725.

מה לא לעשות: 

לא לשטוף במים מתוקים, שעלולים לגרום לפיצוץ תאי ארס שנותרו על העור. 

לא להשתין על הכוויה. בניגוד לדעה הרווחת, חומציותו של שתן אנושי אינה מספיקה על מנת לסתור את ארס של מדוזות, וסביר להניח ששתן יגרום דווקא להחמרת הסימפטומים. בנוסף, עבור צריבות של החוטית הנודדת קיים ספק אפילו אם חומץ יסייע, ולכן השטיפה במי ים עדיפה. 

לא לשפשף את העור הנגוע בחול. זה יחמיר את הצריבה ויזהם את המקום.

סימפטומים: 

מרבית הצריבות הינן קלות ומלוות בכאב ואדמומיות באזור הפגוע בלבד. בפגיעות קשות יותר יווצרו שלפוחיות על העור.  הסימפטומים הינם בדרך כלל מקומיים, אך לעתים רחוקות עלולה להיווצר מעט בצקת סביב העיניים והן הופכות לאדומות. לעיתים ייתכנו פגיעות חמורות יותר המשפיעות על כלל המערכת הגופנית ועל תפקוד הלב בפרט, אך פגיעות אלה נחשבות נדירות ולא דווחו בחופי  ישראל. כמו כן, עד כה לא ידוע בישראל על פגיעה ממדוזה שגרמה למוות. במקרים נדירים דווח על תגובה מאוחרת לפגיעה שהתבטאה בהופעת שלפוחיות על העור באזור הפגוע יומיים לאחר אירוע הצריבה. קיימים מינים מסוימים, לדוגמא מדוזות הקופסא הנפוצות בדרום מזרח אסיה ובצפון אוסטרליה, שצריבתם עשויה לגרום לכשלים מערכתיים חמורים ואף למוות, אך מינים אלה לא נצפו עד כה בחופי הים התיכון של ישראל.
 

כיצד ניתן להימנע מצריבות:
 
כי מניעה הינה פשוטה בהרבה מטיפול.

    א. לפני הנסיעה לחוף נתעדכן באפליקציה מה מצב המדוזות. 

טיפ: לפני הכניסה למים ניתן לבדוק אם יש דגל סגול על סוכת המציל, המצביע על נוכחות מדוזות במים. 

    ב. חליפות גלישה צלילה ושחייה מפחיתות את סיכויי הצריבה לכמעט אפס (אם כי אינן מכסות את הראש וכפות הרגליים). גם לייקרה מפחיתה את הסיכון במידה ניכרת ויש בשוק היום חליפות ייעודיות לכל הגוף. במרבית רשתות השיווק תוכלו לרכוש גם מסנן קרינה נגד מדוזות. 

    ג. בעת שחיה באזור רווי במדוזות, מומלץ להיכנס למים גם עם משקפת שחיה שתאפשר להבחין במדוזות קרובות ולשמור על מרחק רב ככל הניתן מהן. 

    ד. יש להימנע ממגע עם מדוזות, בעיקר עם חלקן התחתון - הזרועות. בוודאי במים, אבל גם כשהן מוטלות על החוף, שכן התאים הצורבים שבזרועות הציד שלהן נשארים פעילים גם שעות רבות לאחר ההחפה.  


לאלופים: לימדו לזהות את מיני המדוזות הארסיות באפליקציה והתרחקו מהן - בדרך כלל אלו שזרועותיהן ארוכות בהרבה מהפעמון הינן מסוכנות. 


נצרבתי: איך זה קרה?



צריבת מדוזות הינה תופעה שכיחה מאד המדווחת בכל חופי ישראל הים תיכוניים בעונת הרחצה. 

מגע ישיר: מיני מדוזות רבים, ובהם החוטית הנודדת והמדוזה המצויה, מצוידות בזרועות ציד שבמגע עם עור חשוף גורמות לצריבה. מדוזות אמנם שוחות, אך הן אינן מתקיפות באופן פעיל. נהפוך הוא – אם מדוזה שוחה לכיווננו אז היא מפנה אלינו את הפעמון שלה, שבו אין זרועות ציד. 
מים צורבים: לעתים קרובות אין כלל מדוזות בקרבתנו אך אנחנו נצרבים בכל זאת. הסיבה עשויה להיות אחת משתיים: א. לעתים מתנתקות זרועות ציד מן המדוזות ונסחפות בגוף המים כשהתאים הצורבים בהן ממשיכים לתפקד וכך אנו עלולים להיצרב גם ללא נוכחות המדוזות ב. צריבה מסיפונופורים – יצורים צורבים קטנים שאינם מדוזות סוכך ונמצאים במים בעיקר בעונת הסתיו.


על החוף: בהינתן תנאי ים מסוימים, מצטברות המדוזות על החופים והן עלולות גם אז לשמר חלק מיכולת הצריבה שלהן למשך מספר שעות. מקרים רבים של צריבה מדווחים כאשר מתרחצים השליכו מדוזות על החוף, מה שגרם לפגיעה בהם ובאחרים. על כן יש להישמר מכל מגע עם החיות - אין להוציא מדוזות מן הים ואין להרים מדוזות מהחול.